top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

שוכב על הספה אחרי יום ארוך ומתוח

שוכב על הספה אחרי יום ארוך ומתוח


שומע מוזיקה ומשתדל להרפות..

הגוף מרגיש די נוקשה ומוחזק. לא מוצא את הפתח עדיין..

מחשבות מתרוצצות ודואגות.


חושב איך בא לי שמישהו יראה אותי באמת

את הייחודיות שלי, איך שאני חושב ורואה דברים באופן מיוחד ומעניין

הלב הטוב הזה, העומק והעושר האינסופי

שידעו אותו ואותי


תחושה של עצב ובדידות

רכה כזו


עולה מחשבה עדינה

תראה אותך

תדע אותך

על כל הדברים האלו


רגע שבו נסגר איזה פער

שהרגשתי ולא ידעתי איך לגשר


ועכשיו אני איתי

בלי מרחק


רואה אותי ברכות כזו, נעימה

מקבל אותי במלאות


איך שהתהפכתי היום מלנסות לסגור ביטוח לרכב

איך שהבטן מהתפכת ומדאיגה אותי בימים האחרונים

איך מודד אם עשיתי היום משהו בעל ערך בכלל

איך שמנסה להבין אם אני בודד בעולם, או שבעצם עטוף ואהוב

ואיך יודעים?

התפיסה של הרגע שמתבססת על חשיבה, השוואה, נסיון למדידה והערכה, שלא נגמרת

כמו שואל ובוחן, ושוב ושוב

איך אני?


בעוד שאפשר גם פשוט להגיד/להרגיש


הנני

אהיה אשר אהיה

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page