top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

רגע של קסם עם צב

היום בבוקר קראתי עם הבן שלי, סוּף, על האסלה המוקטנת את הספר ׳׳הצב של אורן׳׳. סוּף מאוד אוהב צבים כרגע, ואומר את המילה בצורה מתוקה מאוד. בספר האמא של אורן מוצאת צב ומביאה אותו לגן של הילד. איכשהו זה מכווץ אותי שלקחו את הצב מהסביבה הטבעית שלו, שמו אותו בקופסא והביאו לו סלט.. לפחות הוא פשוט הולך לחופשי בסוף בכל מקרה.. לא יצא שם כלום באסלה.. ואמרתי לו שנעשה טיול ונחפש גם אנחנו צב כמו בספר. התחלנו ללכת, חלק מהזמן ברגל, וחלק על הידיים. לא באמת חשבתי שנפגוש צב, אבל זו היתה דרך נעימה לטייל, עם הכוונה הזו ברקע. מידי פעם הזכרתי לנו שאנחנו מחפשים צב. בדרך ראינו חיפושיות, נמלים, פרפרים, אכלנו תותים מהעץ, נכנסו קוצים לסנדלים.. גם סוּף ראה אבן קטנה ומרובעת והכריז עליה ׳׳טופו!׳׳ וכמובן מיד הכניס לפה וניסה ללעוס.

ואז.. בהפתעה מאוד גדולה, ראיתי צב! באותו הרגע כבר שכחתי שזו מטרת הטיול... צב מאוד גדול שהולך לו בעשב. ברגע שהוא שם לב אלינו הוא נעמד, וממש נעלם! ההסוואה שלו מושלמת לצהוב והחום שסביבו. לקח לי רגע לזהות אותו שוב. שאלתי את סוף אם הוא רואה מה יש פה, והצבעתי. לקחו לו כמה רגעים טובים לזהות, בהתחלה הוא אמר ׳׳זית!׳׳, כי היה עץ זית ליד. בסוף הוא זיהה, ואמר בדרכו המתוקה.. ׳׳צאאב! צב חמוד!׳׳ אני כל כך התרגשתי שהתחלתי לבכות משמחה והפתעה שהפלא הזה מתרחש. לא התקרבנו מידי, הוא התחיל לנוע שוב, והתחפר בתוך ערימה של עשב יבש, רק הטוסיק שלו בלט עוד החוצה. אמרנו ביי ביי לצב, וחזרנו הביתה, שמחים על הצב חמוד שפתח את הלב ועשה לנו את הבוקר.




0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page