top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

פוסט בסימן חירות - חירות להחליט

שם לב בימים האחרונים למשהו מוכר. שקשה לי להגיד לא לדברים. להזדמנויות שנקרות בדרכי. למפגשים חברתיים. סדנאות. ללימודי המשך נוספים ונוספים… מה קורה כשיש משהו שכבר מתחיל לעניין אותי ונכנס למערכת בצורה של דמיון איך יהיה שם, ואני אומר לו לא? פתאום נוצר ריק. תחושה של חוסר. נפער בור. היה יכול להיות הדבר ההוא ועכשיו פתאום אין כלום. תחושה של לחץ וחוסר ויש נסיון למצוא משהו אחר שיהיה במקום. איזשהו פיצוי, מילוי. לדבר עם חבר, להירשם לסדנה, ללכת למסיבה. רק לא להישאר לבד עם הכלום הזה. בזבוז זמן, רגע דל, אוטובוס שמאחר, פקק תנועה, פגישה שהתבטלה, חבר שהבריז, חופשת מחלה. באילו רגעים אני פוגש את הריק הזה? האם אני נשאר איתו לרגע אחד? שאלה לפעמים עולה, האם זה באמת כלום?! בריק הזה שנוצר, שואל האם אני יכול להישאר נוכח ומודע למתרחש איפה שאני נמצא, למרות הדמיון שלוקח למה שהיה יכול להיות, שזו עוד דרך להתרחק מהחוויה. כשאני מסכים להתקרב אל הכלום הזה שנמצא פה אני רואה שהוא רוחש חיים, מלא בתנועה וחיות, מלא מקצה לקצה בלי אפשרות להוסיף או לקחת דבר. איך זה שאני יכול לקרוא לדבר הזה כלום?! דווקא שם, ברגע הזה שאני נשאר ללא רעיון לעתיד, ללא תכנית פעולה או התעסקות כזו או אחרת, נפתח חלון ושער אל הרגע הזה ממש שבו הכל חי וקיים ללא רעיון וללא מטרה. פשוט ככה, נמצא. פתאום הרוח נושבת, העצים רוקדים, הנשימה והלב רוחשים, התודעה מתבהרת, שמחה פשוטה עולה. כל הדברים האלו היו כל הזמן פשוט בלי ששמתי לב אליהם, הריק שקודם הפחיד מפנה אותי לפגוש את הרגע הזה. הכלום מתעורר לחיים ואני רואה שקודם הייתי פשוט עסוק בחלום ורק עכשיו אני באמת כאן. כדי להיות מסוגל לא לגמרי להיסחף עם הדמיונות, ההשוואות, החרטות אני צריך לפגוש את הטעינה הרגשית שעולה מתוך הגוף. זה יכול להיות בכל מיני גוונים ומלווים בסיפורים שונים. אם זה לפספס מפגש חברתי בדרך כלל תעלה בדידות, חוסר שייכות. אם לימודים, אז תחושת חוסר ערך ושאני לא מספיק יודע. לפעמים התהליך הזה לוקח לי שעות, לפעמים דקות. אני לא יודע מראש. יותר מצליח לזהות שאני לכוד בתוכו ולהסכים לעבור דרכו. בעיקר זה מוציא אותי לחופשי. אם אני חופשי להגיד לא ולהישאר בלי אז אני גם חופשי להגיד כן. כך שאני יכול לבחור לעשות או לא לעשות מתוך חופש ולא דחיפות להשיג ופחד לפספס.


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page