top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

על סמכות פנימית, ידע ראשוני וידע משני

מעניין אותי לעצור ולבדוק מה הידע שמגיע מבפנים לעומת ידע שלמדתי מהחוץ. מה אני באמת יודע על החיים, על עצמי, על הרגע הזה? מה אני יודע בלי להתבסס על שום דבר שאמרו לי, שקראתי, שלימדו אותי אחרים? למשל השם שלי זה ידע שמגיע מהחוץ. נתנו לי אותו. אמרו לי שכך קוראים לי. בעצם כל ידע שמגיע ממילים הוא ידע שלמדתי, הוא לא מיידי, אני צריך לשלוף אותו מהזכרון, הוא לא מגיע מהחוויה. הוא לא מידיעה ישירה של מה שיש כאן. הגיל שלי זה גם ידע חיצוני. מבוסס על צורת ספירה מסויימת של זמן שהחברה המציאה. אפילו אמרו לי מי אני. אני בן אדם, זכר, יהודי, ישראלי. כל הזהות שלי מבוססת בעצם על דברים שאמרו לי שאני, ולא על הדרך שבה אני חווה את עצמי עכשיו. אמרו לי מה נכון ולא נכון, מה ראוי ולא ראוי. איך להתנהג ואיך לא. על בסיס הידע הזה או שעשיתי מה שאמרו לי, או שמרדתי ועשיתי ההיפך, בכל מקרה לא על בסיס החוויה שלי. מה אני באמת יודע על הרגע הזה, בלי להסתמך על זכרון ומילים? מזמין לעצור רגע ולבדוק. מה ער פה? מי ומה אני באמת? מי זה שחווה את החיים ברגע הזה? רגע בלי מיד לשלוף את מה שאני חושב שאני יודע. את כל המידע. להישאר עם החוויה.

החברה היא זו שנותנת לנו את הזהות. אך זו אינה הזהות האמיתית שלי. בשביל באמת להכיר את הזהות שלי אני צריך לשים בצד את כל הידע הזה שקיבלתי, ולחוות באופן מיידי וישיר את מי שאני. ללא מילים. כי כל מילה היא מילה שלמדתי. כל המילים הגיעו מבחוץ. אני לא המצאתי את המילים והמושגים. ירשתי אותם. הן ידע משני. ידע שלא מבוסס על החוויה. מה הידע הראשוני? ידע שאני יכול לבדוק שנמצא בחוויה. ננסה לבדוק. עם התייחסות לחוויה המיידית בלבד: האם לחוויה שלי יש גיל? האם לחוויה שלי יש לאום? האם לחוויה שלי יש מין? האם על פי החוויה אני טוב או רע? ראוי ומוערך או לא? מי אני על פי החוויה המיידית שלי ללא מילים?

למה זה חשוב בכלל? כי כל עוד אני לא בודק לעצמי מי אני, ובונה את חיי ויחסיי על פי האמת של החוויה שלי אני בעצם נשלט, אני פועל וחושב על פי מה שלימדו אותי, שלא בהכרח (אפילו שבהכרח לא) תואם את המציאות. אני בתוך טווח מאוד מסויים של אמונות ודפוסים שעל פיהם אני יכול לפעול. על פיהם אני מבסס את חיי ואת המציאות שלי.

בעצם אני נותן את הסמכות על הדבר הכי חשוב, הזהות שלי, למקור חיצוני, למה שאחרים מאמינים שאני.

הדרך הטובה ביותר שאני מכיר להגיע לסמכות פנימית היא מודעות. להתחיל לשים לב לחוויה. איך היא באמת מתקיימת.

אני אוהב מאוד את החקירה הזו, לעשות אותה בעצמי ועם אחרים. מזמין אתכם להיכנס לחור הארנב הזה :)


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page