top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

מקור החרדה ככשל באמפטיה

מקור החרדה ככשל באמפטיה


עושה קורס עם תמיר אשמן שנקרא ׳׳איך לכעוס נכון׳׳

יש בו הרבה דברים טובים..

בין השאר מושג שנקרא כשל אמפטי

מצב שבו אני משתף אדם אחר בפגיעות שלי

במה שעובר עלי, ורגיש לי, קשה לי


והכשל הוא כשהאחר לא מגיב באמפטיות

אלא בהדיפה, פתרון, התרחקות, ביקורת

וכל מיני צורות אחרות שבהן מי ששיתף מרגיש שנשאר לבד

לא מובן, ואפילו נטוש

וכל פעם כזו היא כאב גדול בלב

אבדן של אמון ובטחון בקשר


ובוקר אחד כשהיה מתח

ראיתי שהחרדה לא מגיעה בגלל אתגרי החיים עצמם

אלא כשהיחס לעצמי בתוך האתגר הוא של כשל אמפטי

אני לא איתי שם

לא מבין ולא חומל


קול פנימי שמבקר ומקטין

ומאמין שאין לי סיכוי ואני לא שווה

שמדבר בהכללות

שלא אצליח

שתמיד טועה ומפשל

והנה, יש לו רשימה ארוכה של הוכחות לכך


וזה מה שמייצר את המצוקה והחרדה

הקפאון שלא נותן לנוע

האמונה שאין טעם


לא המצב עצמו

אלא להישאר לבד במקום מאתגר

בלי העידוד והאמון שהוא אפשרי





מבין ומאמין שכל רגש, תחושה, מחשבה

זכרון, רצון וצורך מתוכי

כמו מבקשים את העיניים הטובות שלי

את האמפטיה שאומרת שאני רואה אותם

יכול להקשיב, שלא אבהל או אתנתק

שזה בטוח להם להיות כאן


וכשזה לא יכול להגיע מעצמי עדיין..

אז מבקש את זה מבחוץ

ללמוד מתוך העיניים של אדם אחר שיכול

שזה מה שיכול לקרות בטיפול, או בקשר בטוח


ולהסכים להראות אותי עד הסוף

למרות הקולות המבטלים שאומרים

שזה מעמיס, ויותר מידי, ומסוכן

שהם בדיוק אותם כשלים אמפטיים פנימיים

שמגנים שלא יבוא עוד כשל מבחוץ שיכאב שוב כל כך


או לדמיין ולהרגיש איך הייתי מגיב לאדם קרוב שהיה מספר לי

את מה שהחוויה הפנימית שלי מספרת לי עכשיו

כנראה שהייתי מתרכך, מנסה להבין, ולחבק

התגובה הטבעית של חמלה כשיש סבל


כשמגיעה האמפטיה הזו ביני לביני

עם החוויה שאני לא לבד

אז החרדה נרגעת

ונוצר אמון

כבר לגיטימי ומובן שכואב ומפחיד

ואפשר גם סוף סוף להראות כמה


ומתגלים אנשים בחוץ שרק חיכו לעזור

וכוחות פנימיים גדולים

שיודעים שזה אפשרי להתמודד, ולצמוח

מכל מצב 🌱

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ความคิดเห็น


bottom of page