top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

מצוקה בבוקר שמזמינה אותי הביתה

מתעורר בבוקר וחוויה של מצוקה מיד עולה

משהו שלא הסתדר בכלל כמו שרציתי

נזכר בו


אוי לא..

אני מפסיק לנשום

רוצה שהיא תיעלם

חושב על כל הדברים שהייתי יכול לעשות אחרת

למה זה דווקא ככה

איך דברים היו יכולים להסתדר אם רק ורק


הראש רץ

הגוף נוקשה וכואב


אומר לעצמי

רגע

זו הזדמנות


סיטואצית החיים הזו שנראית נורא

היא מתנה יקרה

הכל הכל התארגן בדיוק כך עכשיו

כל הכוכבים והגלקסיות, כל המימדים והרבדים

כל קמט וקפל בבגד, ובעור


לא כדי להרע לי

לא כי משהו השתבש

לא כי טעיתי בדרך


אלא כי זו החוויה שחיכתה לרגע הזה

עד שהבשילה


מנסה אותי שוב

או בפעם הראשונה


לראות אם אני מוכן להיפתח להרגיש

את כל העוצמה שבה


מתוך ההסכמה מתחילה להופיע חמלה

קול רך שאומר

אני רואה כמה קשה לך

כמה זה מתסכל

כמה רצית אחרת


זה ממש בסדר ומובן

מותר להרגיש את כל זה

אני איתך


הבנה מלאה שלי אותי

בגובה העיניים והלב

בלי פער ומרחק או שיפוט


נכנסת נשימה

התרחבות


מוצא את עין הסערה

שם הכל שקט


רואה את הדיאלוג עם המחשבות שרצות

כמו חזיונות תעתועים

שוב ושוב מושכות אליהן את המבט הפנימי

מושכות אל הסערה בחזרה

אוף לא שוב!

קול בתוכי זועק

כבר הרגשתי טוב יותר..


ועוד הבנה רכה שאומרת:

כמה פעמים שידרש





לומד כאן

על מה אני סומך ונשען

האם על המחשבות והסיפורים האינסופיים

או על המעמקים שאינם מילוליים

שכל הזמן מזמינים אותי בצורות שונות להתמסר

כדי לפתוח עיניים באמת

באמת לראות ולהרגיש, יופי, הודיה, קדושה

לא כרעיון או פלסטר, אלא כחוויה


כל הרגשה היא הזמנה עמוקה

לא תמיד אני נענה

אבל תמיד כשכן

משהו עמוק ורחב ממני

נענה בחזרה

מקבל אותי בזרועות פתוחות

בחזרה הביתה

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comentários


bottom of page