top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

לטפח מערכת יחסים פנימית מיטיבה

למי שההרגל שלו כשיש מתח הוא לעסוק במחשבות, לנסות לפעול על פיהן, או להתנגד אליהן

להיות ביקורתי אל עצמו או אחר

לנסות לסדר את המציאות כדי להירגע

להשוות, להלקות, להתחרט, להאשים

וצורות חשיבה אחרות שעולות כשמרגישים מצוקה ומתח 

כשמשהו בחיים לא הולך


זה אומר שמשהו במערכת היחסים הפנימית הוא נוקשה והישרדותי

שיש הזדהות עם הקולות השונים שעולים 

אמנם הם נדמים כקולות פנימיים, שהם שלנו 

אבל האמת שהם כולם קולות חיצוניים שפשוט סיגלנו לעצמנו, שלמדנו אותם


במצב כזה יש עיסוק בפתרונות

לא מעניין לראות את המצב באמת

אלא מיד להשליך, להאשים, אולי גם להרגיש קורבן


ואפשר לטפס מערכת יחסים אחרת לגמרי

עם עצמי בחוויות שונות

מערכת יחסים שבונה בטחון, ערך, בחירה, נוכחות רכה

עם סקרנות, עידוד, חמלה


אז איך עושים את זה?

קודם לשים לב שיש מחשבות וקולות שונים 

שאני עסוק בהן

באותו הזמן שיש מתח בגוף


לשאול ולבדוק בסקרנות, מה הקולות האלו באמת מבטאים? 

איזו מין אנרגיה או חוויה יש שמנה מגיעות המחשבות?

אולי מתוך חוויה של דאגה? פחד? כעס?





ואז הרגע המכריע, שבו אני יכול לבחור להתייחס לחוויה הזו שחיה בתוכי.

אם ניקח דאגה למשל, אז לשים לב לילד הזה בתוכי שדואג עכשיו.

שחושש מהעתיד, שדברים לא יסתדרו לו.


כל עוד אני מתעסק במחשבות של הדאגה, אני בעצם מזוהה איתה. 

מתנגד אל החוויה שלה, ומנסה דרך חשיבה ופעולות לפתור אותה, להיפטר ממנה.

כמו ילד שמביא את המצוקה שלו, ונותנים לו פתרונות, או מתעלמים ואומרים לו - 

עזוב זה שטויות הכל בסדר.


מה הילד הזה מרגיש?

לבד

ולא לומד איך להתמודד עם דאגה כי לא הראו לו איך

רק לימדו אותו איך לפתור או להתעלם.


אז עכשיו אפשר ללמוד את מה שלא למדנו.

לשים לב לדאגה עצמה, ושהמחשבות שעולות הן ממנה.


איך הדאגה מתבטאת עכשיו בתוך הגוף. איפה בדיוק?

באיזה אופן?

לא שצריך מילים בשביל זה, או לנתח ולהבין

רק להרגיש..

להיות קרוב לגמרי לתחושות, בלי המרחק של המחשבות..


ואז אל מול הנוכחות הדואגת, אם באמת רואים אותה בפשטות שלה

באופן טבעי תגיע רכות.. 

אל הפחד תגיע חמלה והרגעה.. 

כי כל חלק כזה מבקש וזקוק למשהו

נוכחות, רכות, עידוד, הרגעה


כשמסכימים להרגיש ולהיות קרוב אפשר לתת את זה

לא צריך לפתור או להיאבק

זה קורה רק מתוך הזדהות איתה ועם המחשבות


ברגע שיש מפגש, עם הדאגה עצמה, עם החוויה שלה..

יש אפשרות להגיע לרגיעה אמיתית, רווחה שלמה


הדאגה יכולה שוב לחזור בכל רגע, ושוב נראה שהזדהנו איתה

אז צריך להיות בעירנות בכל רגע, ולחזור לשים לב אליה מקרוב

עד שהיא שוב נרגעת ומבינה שהכל בסדר


היא בעצם כל פעם בודקת, האם יש כאן מישהו איתי?

שיתן לי בטחון, שיגיד שהכל בסדר, עד שבאמת אוכל להרגיש את זה.


ואם יש מישהו שם שוב ושוב

זה בונה עם הזמן בטחון, במערכת היחסים שלי עם עצמי

שאני לא לבד

שתמיד יש איתי נוכחות ערה, שקטה, מכילה, אוהבת

שיודעת להיות באופן מיטיב עם כל מה שעולה בתוכי, ומה שהחיים מביאים

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page