top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

להראות אותי


כבר כמה פעמים בחיים שלי עברתי גלגולים של מה אהיה שאהיה גדול.

האמת שזו שאלה שנמענתי ממנה.

היא הלחיצה אותי, וגם פשוט לא ידעתי אז לא רציתי לחשוב עליה.


ב10 השנים האחרונות היו כמה פעמים שהרגשתי שאני יודע.

והלכתי בכיוון של ההרגשה הזו.


עשיתי הכשרת מטפלים בפסיכותרפיה גופנית.

ראיתי בחוויה שלי את האתגרים הנפשיים, רציתי להבין אותם ולעזור לעצמי ולאחרים.

עשיתי עשרות ריטריטים של מדיטציה בארץ ובעולם. היתה לי השראה גדולה להיות מורה, כמו אלו שלמדתי מהם והערכתי אותם.

ברגע שהכרתי את היוגה דרך חבר בהודו לפני 13 שנים, תרגלתי על בסיס יומיומי, והתחברתי למסורת השאדו יוגא ולמורה שלי דודי מלכא במשך 11 השנים האחרונות.


ובכל אחד מהתחומים האלו אני עוסק היום!

שזה ממש מחזק לראות את זה.

אמנם זה לא בהיקף שהייתי רוצה, והעסק שלי עוד מרגיש קטן ובהתחלה שלו

אבל הכיוון הולך ומתבהר.


עם ההתקדמות בדרך הזו, של מה שהיא כנראה הנטיה הטבעית שלי היו גם המון המון ספקות.

הייתי מגיע לשיעורים וטיפולים לפעמים, רועד כולי, חסר בטחון לחלוטין.

שיעורי יוגה שהרגשתי כל כך חסר בטחון, עם תחושות קשות, שתוך כדי רק רציתי שיגמר.

הייתי חוזר כמו מנטרה: זו הפעם האחרונה שאני מעביר שיעור בחיים שלי, לא רוצה יותר את הסבל הנורא הזה.

ככה היה עולה לי בתקופות שונות בכל דבר שהייתי מביא ממני.

בקורסים של מדיטציה ומודעות, טיפולים, שיעורים, סדנאות.


ולא ידעתי למה אני מרגיש ככה, אולי באמת אני לא צריך לעשות את זה?

אולי זה לא בשבילי?





היו כל הזמן גם רגעים שהרגשתי אחרת לגמרי.

שמשהו זורם, נעים, משמעותי מאוד לי ולתלמידים.

גם פידבקים שהיו מגיעים חיזקו אותי.

לראות אנשים עוברים תהליכים משמעותיים בקליניקה ובשיעורים.


זה מאוד מאתגר עד בלתי אפשרי להסתכל על מה שיש עכשיו, ועל סמך זה לקבל בטחון לגבי המסוגלות שלי להשיג את מה שאני רוצה. להרגיש את זה.


כשמסתכל עכשיו, זה עדיין לא איפה שהייתי רוצה להיות

אני עוד לא נותן את המתנה שלי באופן חופשי וקליל כל הזמן.

יש עוד מאבק, פחד, בושה, כבדות, ייאוש, ולא בטוח לגבי מה שאני מביא.

אז המיינד יכול להסתכל ולהגיד: תראה, אתה עוד לא מצליח, ולמה אתה חושב שיש לך סיכוי?

אילו הוכחות יש לך?

תראה גם כמה זמן אתה עוד מנסה, כבר 8 שנים אתה מלמד יוגה, מטפל כבר 6…

איפה התוצאות?!

ניסית כבר את הקורסים האלו והאלו, שיווקת, לקחת ייעוצים..

עזוב זה פשוט כבר לא יילך.


כשאני מאמין לזה, באמת שאין סיכוי!


יש משהו כל כך חשוף בלהביא אותי.

את הידע, את הנסיון, את הלב, ולהגיד, זה מה שאני עושה!

זה מי שאני!

אני מטפל, מורה, מנחה. להכריז על זה.


שאין משהו להסתתר מאחוריו, כמו שאני רגיל מילדות

לעמוד מאחורי אבא או אמא שהולכים לבקר חברים ודופקים בדלת

נצמד לאחורי הרגל של אחד מהם חזק חזק


להכריז את ה׳׳תראו אותי׳׳!

בכלל לתפוס תשומת לב..

באירועים חברתיים הרגעים שהכי מאיימים עלי זה להגיע וללכת.

כי יש את הרגע הזה שבו יש סיכוי שכולם ישימו לב אלי.

בין לבין יכול להשתבלל לי לאיזו פינה ולהוריד פרופיל.

כששואלים אותי מה אני עושה, עדיין לא יוצא לי חלק שאני מטפל ומורה ליוגה ומדיטציה.

מיד מרגיש צורך להתנצל שעוד לא לגמרי מתפרנס מזה, או שזה עוד בקטנה.


היו לי כמה סיבובים שאמרתי, טוב די, זה לא בשבילי!

אני צריך להיות שרברב, מכונאי רכב, טכנאי מזגנים, או לעבוד בהייטק בכלל.

איזה תפקיד שאני לא מרגיש בו חשוף כל כך.

גם ניסיתי, למדתי נגרות בקורס של משרד התעסוקה. עבדתי בחקלאות, בגינון, ועדיין עובד במקביל בגינון.


לפני כשנתיים עברתי עוד גלגול כזה

שבו חיפשתי הסבה להיי טק, להדרכת ילדים, ועוד כיוונים

הפסקתי לטפל וללמד, חיפשתי כיוון אחר לגמרי

שמחתי שסוף סוף לא אצטרך שוב להתמודד עם האתגר


אבל זה עוד פעם לא עבד לי

כל פעם חוזר להבין שאלו הדברים שמעניינים אותי, שבאים לי טבעי.

חוזר לנסיון להביא אותם שוב באומץ


מגלה שהמחשבות והתחושות הקשות

בעצם לא אומרות שאני צריך להפסיק.

לא אומרות שאני לא בכיוון.

לא באמת אומרות שאני לא שווה.


הן אומרות שזה ממש ממש מפחיד ומאיים עלי להיות מי שאני

להביא אותי


שיש קליפות, שכבות, חומות ממש עבות

שמגינות עלי

בצורה של בושה, אשמה, חוסר הערכה, ביקורתיות, ניתוק, הלקאה עצמית, ועוד צורות מגוונות


הן מגינות על טוב לב טבעי

רצון לנתינה

על עוצמה ורגישות

על חופש

אור גדול

שלמד שהוא לא מספיק כפי שהוא

שאין לו מקום בעולם

שמסוכן לו מאוד מאוד להיראות


לכן צריך להידמות לאחרים ולחקות אותם

להסתתר ממש ממש טוב


אבל לא משנה כמה אתנגד, אצרח, אברח, אפחד

זה הכיוון שלי בחיים

הלב שלי חוזר כל פעם להבנה הזו

שיש בי רצון לעבוד עם אנשים

שיודע שיש בי כל כך הרבה לתת


ברגעים כאלו של בהירות וחיבור

מפציע חופש מכל הדפוסים

מורגש באופן ברור שמה שאני זה טוב לב

שבא להביא אותי בחיים האלו באופן מלא וחופשי

ולהיות כאן בשירות והתמסרות


בלי להתקמצן

בלי להסתתר

עם הזמן מתקלף, בלית ברירה

מאמין יותר, מראה יותר


מתבהר שזה מה שבאתי לעשות

הפוסטים פה היא אחת הדרכים לכך

כל רגע שבו אני מעז להראות אותי ככה חשוף

למרות כל הפחדים והמחסומים


וגם בכל שיעור יוגה ומדיטציה, כל מפגש בקליניקה שלי, בשיחה כנה עם חבר

תנועות בהן אני יוצא לחופשי

ובאותה תנועה ונשימה עוזר לאחרים

להשתחרר ולהיות יותר עצמם

שתי ציפורים במכה

כולם מרוויחים


.

.

מה אתם.ן רוצים.ות להראות ולהביא לעולם שהוא מי שאתם.ן?

0 תגובות

Comments


bottom of page