top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

כשאני במתח

ויש הרבה מחשבות על עבר ועתיד

ואני לא ממוקד

ואובד ברשימת המטלות האינסופית של החיים

ומסתכל בפלאפון או במחשב ללא מטרה ברורה

אוכל יותר מידי וזה עדיין לא מספיק

לא מוכן לעצור ומנסה להספיק הכל

ועולה ביקורת עצמית, הקטנה או השוואה


למדתי להסתכל פנימה ולשאול

איזה חלק בתוכי זקוק לי כרגע


שאושיט לו יד

שאראה ואבין

שאתפנה אליו ואקשיב

ואהיה איתו איזה זמן

ככה רק איתו

ברכות וסבלנות

וארגיש איתו את כל מה שהוא מרגיש

בלי לתקן או לפתור

בלי להקטין או לצמצם





אבין אותו ומאיפה הוא מגיע

מה הוא צריך ורוצה

מה חסר וכואב


לראות שאין כאן אשמים

או צדק

או משהו שהיה צריך להיות

או טעויות שבגללן זה קורה

להכל יש לגיטימציה מלאה

לא צריך לנהל או לסדר


אני עוזב את המחשבות

ונכנס לגוף וללב

שם יש ילד מתוק, עדין וחי

שזקוק לי


ולפעמים יש שם פחד גדול ממה שיבוא

ממה שיגידו, או שלא יאהבו

וחוסר אונים

בדידות עמוקה

צער על אבדן

פגיעות

רצון בחום ואהבה שלא מקבל


ועד שלא אכיר בכך

ואושיט את היד

המתח ימשיך


לא משנה מה אסדר שם בחוץ

ועד לאן אברח, ואיך אסיח את דעתי

או ממה אנסה להתמלא


הילד מחכה

ולא מוותר על הזכות שלו

להיראות


והוא גם לא יוותר

אפילו אם זה מרגיש שכן

הוא רק עושה את עצמו

כי הוא מפחד


את הכמיהות שלו לעולם אי אפשר לכבות


אז ההזדמנות היא עכשיו

להושיט לו את היד

הוא יקח אותה

יאחוז בה בחוזקה

כדי להרגיש שאני באמת באמת שם איתו

ושלא אעזוב אותו שוב

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page