top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

המשמעות של הקשבה לגוף

למה זה כל כך משמעותי ללמוד להקשיב לגוף?

(פוסט על השיטה שבה אני מטפל - פסיכותרפיה גופנית)


הגוף אומר תמיד את האמת

הגוף תמיד בהווה.. אין לו אפשרות אחרת.

הוא קורה עכשיו.

הוא לא מסתבך עם מה שהיה, או מה שיהיה.

זה משאיר את החוויה שלו פשוטה. יחסית לשכל שלוקח מהעבר ומשליך לעתיד.


החוויה של הגוף היא תמיד אחת.

כמובן שהיא מורכבת מאינסוף תחושות, שמשתנות ללא הרף.

אבל אין עוד חוויה גופנית. אין למה להשוות אותה.

שלא כמו השכל, שאומר שמה שיש עכשיו יכול להיות אחרת, בהשוואה לדמיון של משהו אחר.


הגוף לא מתנגד למה שקורה. הוא פתוח ומקבל.

הגוף תמים. כמו חיה, כמו תינוק.


כשאנחנו רוצים לדעת מה קורה עכשיו, לרוב פונים לשכל, שאף פעם לא יגיד את האמת.

הוא לא יכול. יש לו רק פרספקטיבה מסויימת, שמתבססת על העבר, ומסתכלת על מה שאולי יגיע.

הוא לא מדבר את ההווה.


הגוף לעומת זאת תמיד יגיד את האמת.

יש מתח בבטן. יש רעד בלב. יש זרמים בידיים. יש תנועה חזקה ברגליים.

חום וקור. כיווץ והתרחבות.


השכל שמסתכל, הוא במרחק ׳׳בטוח׳׳ מהחוויה.

מרחק ממנו הוא יכול לנהל ולשלוט בה. להישמר ממנה.

בשכל יש אשמים, יש צדדים, יש נכון ולא נכון, מה היה צריך להיות, ועוד מורכבויות שכאלו.


בגוף כאמור, יש חוויה אחת עכשווית.





איך זה עוזר בטיפול?


מגיעים עם הסיפור שלנו. על עצמנו, על האחרים בחיינו.

זו המציאות שלנו. מאמינים שככה הדברים.

אין שם חדש.. זה מעגל סגור, שמפחיד לצאת ממנו אל מרחבים לא מוכרים.

הבעיה שתמיד אפשר להתווכח עם הסיפורים האלו.

תמיד יש צד אחר, תמיד יש מישהו שיכול להגיד שזה קרה אחרת. פירוש אחרת של מה שהיה.

בין אם זה מול מישהו אחר, או בינינו לבין עצמנו. תמיד יש עוד קול שיגיע, שיכול לסתור את כל מגדל הקלפים המחשבתי.

כי זה מה שהשכל עושה, מפרש, והוא תמיד מפרש על סמך השכל המסויים שהוא. על פי העבר של מה שהוא מכיר. שזה תמיד כמובן מוגבל, כי לכל אחד יש עבר מסויים, עם חוויות שמכתיבות את איך שנפרש את הסיטואציה העכשווית.

לכן גם אי אפשר באמת להיפגש עם האחר ברמה השכלית.

גם אם מסכימים על הדברים, שזה כמובן נדיר, עדיין יורגש פער.

תמיד יש איום ומאמץ להחזיק את העמדה הזו, כי היא תמיד חלקית.


אפשר שנים להיות בטיפול ולדבר על אותם דברים מאותה פרספקטיבה שכלית ומילולית..


לכן ההקשבה וההתייחסות לגוף כל כך משמעותית.

אי אפשר להתווכח עם החוויה בגוף.

היא פשוט קיימת, היא פשוטה, היא מיידית.


אם מישהו אומר שקר לו, אפשר להגיד לו שלא באמת קר לו?

אם מישהו רועד מפחד, מבוהל, חרד, אפשר להגיד לו שהוא לא?

כמובן שאפשר, אבל זה יהיה מגוחך..


גם האדם עצמו לא יכול לבטל את החוויה הגופנית.

אבל כן אפשר ולמדנו להתכחש ולהדחיק אותה.


ככה בעצם זה משאיר אותנו ללא יכולת להיות באמת בחוויה.

זה משאיר רק את האפשרות להיות בחשיבה.

שהיא אף פעם לא שלמה. תמיד מחולקת, תמיד יש ההיפך. אין מגע עם דבר ממשי.


הקשבה לגוף היא גם הדרך לפגיעות.

פגיעות מדברת את מה שאני חווה עכשיו.

אני מפחד, אני מתרגש, אני מבוהל.

הגוף לא אומר משהו על מישהו אחר, הוא לא מאשים.

הוא לא יודע לעשות דבר כזה.

הגוף התמים הוא הדרך לשלום. פנימי וחיצוני.


בטיפול אדם מגיע עם הסיפור שלו.

הפירוש שלו על מה שקורה לו בחייו. בקשרים שלו.

לרוב זה יהיה סיפור הגנתי.

ששומר עליו מלפגוש את החלקים הכואבים בנפש שלו.

שומר מלגלות את האמונות שהוא לא מספיק, לא ראוי, לא אהוב, בודד..

בעיקר מהכאב שיושב בבסיס האמונות האלו.

מה שגם כמובן תוקע מלעשות שינוי מהותי.


מעין מעגל שבו האדם מרגיש בטוח בתוך המוכר.

מגיעים לטיפול בשביל שהחלקים הכואבים האלו יפתרו, יעלמו.

שהם בכלל לא יהיו מורגשים או יעלו.


יש רצון להמשיך לתפקד בתוך המסגרת המצומצמת והמוכרת.

אז שהטיפול יעזור בכך. אם אפשר בלי שיכאב בכלל.

בלי שידרוש לפגוש את המקומות המאיימים.

שינוי זה דבר שכל כך מפחיד את השכל.


לוקח לפעמים הרבה זמן, גם להסביר, ובטח עד שהאדם מפנים, שהדרך היא הפוכה.

שיד ביד אני הולך איתם בדיוק אל המקומות שהם בורחים מהם כל חייהם.

שהבריחה מהם היא שמביאה את התקיעות, לא עצם זה שהם קיימים.

שזה שעכשיו כבר אי אפשר לתפקד מתוך בריחה והדחקה, זה הדבר הכי טוב שקרה להם!

החלקים האלו הם לא הבעיה!

אלא ההתנגדות, והאימה מלפגוש אותם.


אבל דרך השכל אי אפשר לפגוש בהם.

כל תפקידו זה להדוף כל איום שמגיע.

אבל דרך הגוף אפשר. הוא לא הודף כלום.


הסיפור עולה ומגיע.

על מה לא בסדר, איך דברים היו צריכים להיות, על איך אני או האחר לא מספיק.

משם מפנים את הקשב לגוף..

מה הוא מספר?

בגוף אין אני ואחר

בגוף אין ׳׳היה צריך להיות׳׳

יש שדה של תחושות. שמדברות, רוחשות, חיות.


כך מעמיקים.

המילים מאבדות את הכוח והלפיתה שלהן כאמת היחידה.


כאן יש אפשרויות חדשות.

לחוות באופן ישיר את עצמנו.

כי הגוף תמיד חדש ורענן.

דברים יכולים להשתחרר שהיו מוחזקים שנים.


מה שמטופל קורה לו שנים שעמום, מקבל פנים חדשות

פתאום זה רוגע

זה אפילו נעים


׳׳כלום׳׳ הופך ליציבות

׳׳זה איום ונורא ואני לא מסוגל׳׳

הופך לרעד וכוח


הגוף מראה לנו מה מסתתר מתחת למילים ולפירושים

מראה לנו מה החוויה שלנו באמת

כאן יש אפשרויות חדשות לחוות את עצמנו


כשהדברים משתחררים מהגוף, נפתח מרחב חדש

פתאום אפשר לשבת זקוף

הנשימה משתנה

כשזה קורה נפתחת גם בהירות מחשבתית

האופי של המחשבות משתנה


מרחב חיים חדש מתגלה


פעם אחת כזו לא מספיקה

זה תהליך בו חוזרים על כך שוב ושוב

עד שהחדש מחליף את הישן

והישן לרוב עקשן! כי הוא ההרגל

קל ליפול בחזרה להרגל


אבל כשיש כבר אלטרנטיבה שחווינו אותנו

שחווים שוב ושוב כמה שהיא עדיפה על העתיקה והכואבת

עם הזמן מוכנים להסתכן שוב ושוב במפגש הישיר הזה עם הגוף

כדי להיות בחדש

0 תגובות

Comments


bottom of page