top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

הללויה! שחררתי!


משהו שהתלבטתי לגביו המון - לימודים לשנה הקרובה, שבסוף דחיתי. לימודי טיפול זוגי עם טלי גרנות בשן.

שהשנה אני רוצה לעסוק במה שכבר למדתי, בדברים שקיימים, להשקיע בהם, לגדול בהם.

לא לפתוח עוד חזיתות כרגע.

להתייצב מבחינה כלכלית, מקצועית, משפחתית, להשריש שורשים.


אבל וואו! איך שזה הפחיד אותי לעשות את זה!

כל פעם שחשבתי מה להחליט, הגיעה חרדה, בלבול

שיקולים לכל הכיוונים. השכל שמנסה לעזור להחליט ולהכריע מה הדבר הנכון ביותר לעשות.

מתייעץ עם חברים ומשפחה, אבל שום דבר לא מניח את דעתי.


ברגע שכבר החלטתי ועמדתי על הקצה של בחירה.

עומד לשלוח הודעה על ההחלטה..

כותב לאח שלי, הנה ההודעה כבר כתובה, אבל אני חושש לשלוח.

הנוכחות שלו עוזרת לי.


שולח ומיד הלב דופק, מליון מחשבות מתרוצצות.. אימה.


כמה פנטזיות עולות לי לגבי דברים כאלו..

על מה בטח יקרה שם, כמה שאני צריך את הלימודים, מה שהם יכולים לפתוח בחיי.

פנטזיות שלוקחות אותי מלראות את החיים שלי עכשיו.


עד כדי כך שאם עכשיו אני מוותר, זה מרגיש שלא יהיה לי כלום.

כי שמתי כל כך הרבה על מה שיהיה שם. בלי שיש לי איזה מושג מה באמת יהיה.

איכשהו הפנטזיה מרגישה בטוחה יותר.

מדמיין את האנשים שיהיו בלימודים והקשרים שיהיו איתם, איך שזה יקדם אותי מקצועית ואישית

האישה שאפגוש שם שתהיה אהבת חיי

ההזדמנויות, שיראו ויגלו אותי ותהיה לי פריצת דרך

ובלי זה אני כלום!


ואז איך אפשר לוותר על משהו כזה?


וזה לא חדש, החלטות זה עניין בחיי

הרבה שנים אמרתי שאני גרוע בהן

היום אני אומר שהחלטות מעוררות בי המון


כשהייתי ילד הייתי מתלבט זמן ארוך אילו גרביים ללבוש לבית הספר

אם להישאר או ללכת עם ההורים לחברים או לטיול

זה היה מתבטא בדברים גדולים וקטנים


רצון לעשות את הבחירה הכי נכונה וטובה

פעם רציתי לקנות גזיה לטיולים. התלבטתי בין שתיים שנראו הכי טובות בעולם

ובגלל שלא ידעתי להחליט, הזמנתי את שתיהן 🙂


לפני כמה ימים שניסיתי לסגור ביטוח לרכב, יצא שסגרתי ושילמתי עם שתי חברות!

לקח לי כמה ימים לבטל, כי הסוכנים בשתי החברות שיחקו פינג פונג ואני הייתי הכדור.

כל אחד משכנע למה אצלו יותר כדאי ולמה החברה השניה פחות טובה.


אני מתבלבל מהדברים האלו.. רק רוצה שישחררו אותי שאוכל לסיים עם זה.

אבל גם לא מצליח לסיים את זה כי רוצה שיהיה לי הכי הכי טוב.


עם הזמן מצליח להביא מבט יותר ביקורתי ושקול

אמנם היו לי חוויות משמעותיות בעבר מבחירות שעשיתי

אך זה לא משהו שאפשר לצפות!

וכל בחירה שעשיתי הביאה אותי לאנשהו

לאיפה שאני עכשיו

השאלה היא איך אני תופס את העכשיו הזה..


מתחיל לשאול

איך אני עם עצמי סביב החלטות?

מה יוצר את הדרמה והחרדה האיומה

לפני, תוך כדי, ואחרי שמחליט משהו





רואה שיש בי את החלק הזה שבוחר משהו

על פי כל מיני שיקולים

עושה את הדבר הכי טוב שאפשרי לו באותו הרגע


ויש חלק אחר

שלאחר החלטה הוא ממש נוקשה, ונוטש

כלפי החלק הבוחר הזה

כלפי עצמי


לכן גם לפני כל החלטה אני ממש במתח

מלטעות

מלשמוע ולהרגיש את החלק בתוכי שחושב שטעיתי

שעשיתי שטות

ממש מלקה

מתוך מצוקה גדולה ורצון בשליטה


חושב על כל מה שפספסתי בבחירה הזו

שוכח את כל מה שמונח מול עיני

החיים שלי בעצם

הופכים לא שווים בלי כל מה שהיה יכול להיות


יש קרע ופיצול

החיים שהיו יכולים להיות אם רק..

הם חיים ומלאים ומלאים בטוב

והחיים שיש עכשיו

הופכים ריקים ודלים, חסרי משמעות ותקווה


במהלך חיי התוכן של הבחירות השתנה כל הזמן

האם להיות בזוגיות עם האישה הזו

או עם אחרת

ללכת בסופש למסיבה הזו, או להישאר בבית

ללמוד דבר כזה או אחר


הדרך שלי להחליט היא דרך השכל המדמיין

מנסה דרך תרחישים דמיוניים להבין איך יהיה לי בכל אחת מהבחירות

לצפות מה יקרה, איך ארגיש, לאן זה יקח אותי בחיים גם בעתיד


הפעם התאפשר לי להסתכל על ההחלטה הזו כהזדמנות

הרבה בזכות ובעזרת Michal Itzhaki, שמלווה אותי כבר שנים, ותמיד מזכירה לי מה חשוב.

שזה לראות את הדפוס, את התבנית שכל פעם תופסת משהו אחר.

הזדמנות לחזק את הבחירה שקיבלתי.

במקום ההרגל של להלקות, להאשים ולהקטין

שהעניין האמיתי הוא מערכת היחסים הפנימית שאני רוצה לטפח


זה הביא אותי לראות שבחירות כאלו באו והלכו כל כך הרבה פעמים בחיי

מהגרביים בגן, ועד הלימודים עכשיו

ויהיו כאלו רבות עוד כל החיים

אבל שהקשר שלי עם עצמי

איך שאני עם עצמי

זה איתי כל הזמן


לא משנה איפה אהיה, מה אעשה

לטפח יחסים של הערכה, עידוד, תמיכה, אהבה בתוכי

זה מה שחשוב

זה מה שנשאר

אפשר אפילו להגיד שכל הסיטואציות האלו קורות

בשביל שתהיה לי ההזדמנות לטפח אותה

רק שהרבה מהזמן אני עסוק בסיטואציה

מפספס את מערכת היחסים הזו הפנימית


משם הגיעה התרככות.

בכי של הקלה וקרבה.

כמו באמת לפגוש חלק בי שכל כך שמח להיראות ולהיתמך.

במקום מה שהוא רגיל כבר שנים, לקבל יחס נוקשה, מעניש ונוטש.


מבין שהקושי בקבלת החלטות לא קשור למשהו בחוץ

לשיקולים, לדמיונות שעולים ומשווים

אלא ליחסים שלי מול עצמי

שיש בכל החלטה כזו הזדמנות לשיפור היחסים האלו

ללמוד איך לתמוך בתנועה שלי בחיים

לעודד, לחבק, להיות בעדי

לא משנה מה

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page