top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

במרחק אפס מעצמי

אני בבית.

אין דמיון על להיות במקום אחר.

אין דמיון על להיות מישהו אחר.

החושים, הגוף והחשיבה במנוחה. מפגש מלא עם מה שכאן.

במרחק אפס מעצמי אין יותר אותי ככזה או אחר.

יש אותי ככל מה שקיים ברגע הזה.

אין ידיעה על מה יש ברגע הזה, חוץ מהידיעה שהוא קיים.

במרחק אפס אין עתיד ואין עבר. הם רחוקים מפה.

שניה קדימה בזמן רחוקה כמו עשור.

במרחק אפס מעצמי אין פערים והשוואות.

אין ממה להיות בפער ואין למי להשוות.

אפס, אי אפשר להוריד או להוסיף לו. הוא שלם.

בעצם, תמיד אני כאן בבית בנקודת האפס.

אני מדמיין מקומות אחרים ושוכח איפה אני באמת.

במרחק אפס מעצמי אין מבט חיצוני.

אין כיוון. אין מרחק. אין זמן. אין פנים וחוץ.

הכל מתאפס. מתחיל שוב ושוב מחדש.

במרחק אפס מתגלה שאין מישהו מאחורי העיניים האלו, בתוך האוזניים האלו.

יש רק את מה שהעיניים רואות, האוזניים שומעות, הראש חושב, הלב מרגיש.

אין מרחק משום דבר שקורה כי מישהו שיכול להיות רחוק ממשהו.

קשר ישיר עם הדברים בלי תיווך.

זה אושר להיזכר שאני כאן במרחק אפס מעצמי.

שקט, כמו בלב ים, בעין הסערה.

שוב שוכח.

מזהה את התוספות המלאכותיות, מאפס את המשוואות.

חוזר.

אפס.



0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page