top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

אני לא מאמין שזה קורה לי!


קמתי הבוקר מוקדם מאוד, לפני 5, כדי שיהיה לי זמן לתרגל יוגה לפני שהבן שלי מתעורר.

מתיישב על המזרן, ותוך דקה שומע אותו בוכה..


מיד כל הגוף שלי מתקשח, מתעצבן, ומחשבות מתחילות עם סערה פנימית.

אני לא מאמין שזה קורה לי..

זה לא פייר, עד שאני כל כך משקיע ומתאמץ, זה לא מגיע לי

שום דבר לא הולך כמו שצריך.

למה סתיו לא מרדימה אותו בחזרה, היא לא יודעת שאני מנסה לתרגל, למה היא לא מפרגנת?

בשביל מה בכלל עשיתי ילדים.. הלכה היוגה, זהו..

אני בסך הכל רוצה לתרגל, מה כבר ביקשתי?

אני צריך לתרגל, זה מה שעושה לי טוב, וגם אני מורה ליוגה אז איזה מין דבר זה מורה שלא מצליח לתרגל!

איך אגיע למשהו.. זה בלתי אפשרי ככה!


בטוח שאני יודע מה אמור להיות, ומהי הדרך לאושר, להצלחה, להעמקה, להתפתחות, לחופש.


סוג של סיוט פנימי..

כמו לשבת על הר געש של מצוקה שמנסה להתפרץ ולנסות לעצור אותו.


ואז.. חלק אחר.. לומד עם הזמן להקשיב לו גם..

רגע

למה אני בטוח שיודע מה הדבר הנכון?

יש פה עכשיו חוויה שקורית, שהתארגנה במיוחד במיוחד בשבילך.

כמה היה צריך לקרות בדיוק בשביל זה?

ואני הודף את זה ממני כאילו זה המוות (הרבה פעמים זה באמת מרגיש סופני!)

רגע..

אולי זו ההעמקה שאני מבקש, אולי זו הדרך, בדיוק דרך זה?


מרשה לעצמי להרגיש קצת יותר, מתרכך, אולי אני לא יודע..

מסכים לפגוש את הגוף שרוטט, המחשבות שצועקות..

במקום לברוח, דווקא להעמיק אל מה שיש כאן.

לתת לזה לקחת אותי, לאן שיקח, להפסיק לשלוט ולנהל.

לסמוך שזה השער, ההזדמנות, להיות איתי ולהיפתח לחיים, דרך מה שקורה, ולא נגד.


מרכך עוד עד שאין מרחק ביני לחוויה, נהינו אחת.

מכל כך קרוב, כבר אין סבל, אין התנגדות. אין מי שיתנגד.

רק מה שקורה.

להרשות לחוויה העוצמתית לשטוף אותי, עד שההתנגדות נעלמת ונשארת רק חוויה, תנועה, חיים.


משהו לאט לאט, לאאאאאט נפתח..

יכול לראות מהעיניים עצמן, לשמוע מהאוזניים עצמן, העדינות של הגוף החי.

ולא רק דרך המשקפיים של הסיפור.



מה המתנה של הרגע הזה?

מפגש בדיוק עם זה..

עם לרצות לתרגל, ומשהו אחר קורה, ומה התגובה לזה, הנוקשות, הכעס, הקורבנות.

שלום לכולם :)

האפשרות להתעדן ולתת לעוד שכבות של הישרדות ויהירות שאני יודע מה אמור להיות, להיחשף ולהתקלף.


מוצא את המקום לבקש, מסתיו, אם איכשהו נוכל לסדר שאתרגל היום, ומוצאים את הדרך.

מבלה בחופש ושמחה עם הבן שלי, ואחרי אפילו יצא לי לתרגל.

מבוקר שהרגיש כמו אסון, הפך להיות מתנה.


תודה.


זו דוגמא קטנה ומרגע כביכול לא משמעותי.. פוגש כאלו אינספור במהלך היום, חלק חזקים, חלק יותר עדינים.


אני מלווה א.נשים באופן הזה, ללמוד לצמצם את הפער בינם לבין החוויה, לרכך התנגדויות.

מתוך רגעים של משבר, מצוקה, חרדה, לגלות את הפלא והיופי שיש כאן ובהם.ן

מוזמנים לפנות ולהפנות 🙏❤️

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page