top of page

להרשמה לקבלת עדכון כשיוצא פוסט חדש:

תודה על ההרשמה!

חיפוש

איך להגיע לרגיעה מתוך התקרבות

איך נראה מהלך של התקרבות לחוויה?

מתוך חרדה, לופים מחשבתיים, קפאון ודכאון

אל רכות, חמלה, נוכחות ובהירות


אנסה לתאר איך זה יכול לקרות, מה השלבים בדרך


חשוב קודם להבהיר שאני כותב בהקשר לסיטואציות שאין בהן סכנה או איום ממשי על הגוף או הנפש שלנו

אלא במצבים יומיומיים שבהם אנחנו פוגשים סבל פסיכולוגי

בעבודה, בכביש, בבית, במערכות יחסים, ומול עצמנו והעולם הפנימי - מחשבתי ורגשי


הצעד הראשון הוא לזהות שבכלל משהו קרה!

ואיך הגבנו אליו


שיש טריגר שמפעיל, משהו שעולה בחוויה 

זה יכול להיות טריגר פנימי או חיצוני. 

למשל רעש ששמענו, שיחה עם מישהו, דבר שראינו

זכרון או מחשבה שעולה כמו דאגה, או רצון

תחושה בגוף, רגש בבטן או בלב


המערכת שלנו תגיב לכך בצורה מסויימת והרגלית

כשהחוויה לא נעימה או מאיימת, מה שיעלה זו התנגדות

ההתנגדות מנסה להרחיק, להדוף, לפתור את מה שלא נעים

בצורות שונות, כל אחד למד להגן על עצמו ממה שלא נעים באופן מסויים


מנגנון ההתנגדות הכי שכיח ושקופץ הכי מהר הוא החשיבה!

מחשבות שיסבירו את המצב, למה הוא קורה, ומה צריך לעשות כדי שישתנה

הן יתעסקו בחוץ, בגורם שהציף את החוויה ונסיון לשנות או לשלוט בו 

או בפנים, בנסיון לנהל את החוויה הפנימית


כשכל המהלך והמאמץ המחשבתי הזה, כל תפקידו הוא להסיח ולהרחיק אותנו מהחוויה שהתעוררה

זה פשוט הרגל.. 

אפשר וחשוב לראות אותו קורה, ולהבין שזו כל המהות שלו

אין בזה שום דבר רע או לא בסדר. 

גם אף אחד לא עושה את זה בכוונה. זה פשוט ככה, מנגנון.


באותו הזמן בגוף תהיה חוויה פיזית מסויימת 

של דחיסות, כיווץ, מצוקה, מתח, קפאון, דריכות..


כאן מגיע הצעד השני


האם אני נשאר בראש, במחשבות שמנהלות את המצב

פועל ומגיב מתוך מה שהן מספרות ומחליטות

מנוהל על ידי המחשבות והרגשות


או..


שם אותן רגע בצד, ומתייחס גם לחוויה עצמה

שהיא מה שמתחולל בגוף, ממש עכשיו

זה לא אומר להתעלם מהמחשבות

זה רק אומר לא להאמין להן כרגע כאמת המוחלטת על המצב

להבין שיש עוד אפשרויות להבין את מה שקורה

ושבינתיים יש חוויה מיידית בתוכי שמבקשת התייחסות


להתייחס לחוויה זה אומר להרגיש אותה

רגע לא להשתתף בפירושים, בשיפוטים, בהערכות ומדידות


ככל שנשאר עם המחשבות, החוויה של הדחיסות, המתח, תלך ותגבר

ככל שאהיה עם החוויה, היא תלך ותשקוט

זה ממש ביחס ישיר

(יש מקרים בהם זה לא יעבוד ככה. אם למשל החוויה מציפה או טראומתית מידי, ולהיות איתה רק יגביר את המתח, לכן לעשות את זה עם ליווי יכול להיות נחוץ, לפחות בתור התחלה)


הצעד הזה לרוב אינו פשוט. במקרים רבים בכלל אין היכרות עם רובד אחר חוץ מהמחשבתי.

וגם אם יש, אז מאוד מפחיד להרגיש אותו, ובטח לשהות בו.

אז צריך שוב ושוב, בסבלנות ועדינות, להכווין ולהזכיר את האפשרות


כאן מתחיל הצעד השלישי


אפשר להסתכל על עצמי יותר מתוך קרבה

לראות אותי מרגיש את מה שאני מרגיש

בלי קשר למה שהשכל אומר, להתייחס רק לרגש ולתחושות


לראות אותי מרגיש כאב, עצב, מתח, בלבול, חרדה, דכאון

וכמה שזה לא נעים.. 


זה מתחיל לעורר את הלב, רכות וחמלה

כי בלי הסיפור, זו פשוט חוויה

אנושית, מובנת, לגיטימית


כולנו לפעמים כואבים, עצובים, כועסים, מפוחדים

בלי סיפור שאומר אם זה צודק או לא, שצריך להיות משהו אחר, שצריך להיחלץ מהמצב הזה

יש חופש פשוט להרגיש, להבין, להתקרב

במקום להיות שופט ומלקה, דוחף ופותר

להפוך להיות לצידי, חבר ואוהב לעצמי שעובר עכשיו חוויה מאתגרת


מכאן כבר תגיע גם התרככות פיזית

יהיה אפשר להרגיש, והרגש יוכל לנוע בגוף

אולי בכי, ביטוי של כעס, רעד של פחד, אבל וזעקה על אבדן


לאחר השחרור והתנועה של הרגש והחוויה שהיתה עצורה בגוף

תהיה בהירות, זרימה, נעימות

כמו נקיון


הצעד הרביעי 


אפשר לחשוב שוב על הסיטואציה שהעלתה את האתגר

ולראות אם יש עוד מתחים בגוף שנשארו, עוד רגשות שכלואים

ולתת שוב הזדמנות גם למה שנשאר להתבטא 

באותו מהלך


הצעד החמישי


הוא לשים לב לחוויה הזו שנפתחה, לאיך היא מרגישה

לתת לה לחלחל לעומק לזכרון של הגוף והנפש

כאפשרות אמיתית לחווית החיים שלי

לזכור שכאשר אני מסכים להרגיש, זו התוצאה

שזה שווה את זה, אפילו כשזה מפחיד נורא

וכך זו הופכת עם הזמן להיות הבחירה וההרגל





לסיכום הצעדים הם:

  • לשים לב שמשהו בי התעורר וננגע

  • להעביר את תשומת הלב מהחשיבה, אל החוויה הגופנית והרגשית

  • לראות אותי מעמדה של חבר/הורה בצורה רכה וחומלת - כאדם שמרגיש ועובר חוויה מאתגרת

  • לבדוק אם יש עוד מקומות בתוכי שיכולים להתבטא ולהשתחרר

  • לשים לב לחוויה החדשה שנפתחה לאחר התהליך, לתת לה לחלחל לעומק


וכך חוזר חלילה, בכל פעם שמשהו מתעורר 🙂

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה העניין כשיש חרטה

חרטה יכולה להיות מאוד מבלבלת היא מדברת על העבר, על מה שהיה יכול וצריך להיות ואיך זה היה משנה הכל לוקחת אותנו לעסוק במה שכבר איננו אבל האמת היא שזו רק הסחת דעת.. היא בעצם לא אומרת שום דבר על העבר או על

Comments


bottom of page